נורא ובארוד / אושרת מזרחי שפירא

רומן היסטורי כורדי רחב־יריעה, המבוסס על דמויות ואירועים שהתרחשו במציאות. הוא משתרע על פני שבעה עשורים, בין מחוז דוֹהוֹכּ שבכורדיסטן העיראקית לכפר ליפתא ולשכונת קריית משה בירושלים, ומציג דמויות נשיות מעוררות השראה שצמחו, כנגד כל הסיכויים, בלב הפטריארכיה וההדרה המוּכרות. הספר הוא מסע מאגי, רב־דורי, שטרם נכתב כמותו, ובבחינת ראי לחיי הנשים בקהילות היהודיות שחיו בכורדיסטן זה מאות בשנים.

נוּרָא ובַּארוּד – משמעותו ״אש וגופרית" בארמית, שפתה של זריפה, גיבורת הספר ושפת מוצאה של משפחתי שעלתה לארץ מכורדיסטן העיראקית.

נוּרָא ובַּארוּד, היה שם הגנאי שלי, במשפחתי. בכל פעם כשדיברתי יותר מדי, כששאלתי שאלות
ש"לא שואלים" כשהשמעתי את קולי, כשהייתי מוחצנת, מרדנית או דעתנית, היו מסננים לעברי:
"את, את, נוּרָא ובַּארוּד" והכוונה הייתה, עלייך אי אפשר! את עושה יותר מדי רעש. אי אפשר להכניע ולהשתיק אותך.

גם את הסיפורים בספר אי אפשר להשתיק יותר, בער לי להקשיב להם, ולנשות המשפחה היקרות
שלי, בער כבר לספר.

על הכריכה, ידייה החרוצות של אימי, בוררות שומשום ל״חליק״ (החרוסת של הכורדים).
הלק על ציפורנייה התקלף מעבודות הניקיון הנמרצות של ערב החג, וצמידי הזהב מרקדים על זרועה

להורדת פרק ראשון בחינם